נוהל גילוי מרצון
ההליך מתנהל במשרדנו במקצועיות ובדיסקרטיות מוחלטת
הליך גילוי מרצון נוצר במטרה לעודד נישומים שביצעו בעבר עבירות מס לדווח על הכנסותיהם, לשלם מס ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים.
אזרח ישראל נדרש לדווח על כל הכנסותיו לרשויות המס. נישום שאינו מדווח לרשויות המס על הכנסות או המגיש דיווחים כוזבים, מבצע עבירות מס. במקרים כאלה, רשויות המס עלולות לנקוט בהליכים פליליים כנגד מעלימי המס, להגשת כתב אישום אשר עשוי להוביל למאסר בפועל במקרה שהנישום הורשע.
בכדי להימנע מהליך לא נעים זה ומהחשיפה להגשת כתב אישום מציעה רשות המיסים לתקן גם בדיעבד את הדיווח כך שיהיה מדויק. כל אלה – באמצעות נוהל גילוי מרצון. בהקשר זה יצוין כי, ביום 7.9.2014 רשות המיסים פרסמה הוראת שעה בעניין גילוי מרצון.
מאחורי הליך גילוי מרצון עומד הרציונל של עידוד נישומים שביצעו עבירות מסים לדווח על כך, לתקן ולהסיר את המחדל שבוצע. במסגרת ההליך, הנישום משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים, לאחר שביצע את הגילוי מרצונו וביוזמתו.
עבירות הנכללות בהליך גילוי מרצון:
בהליך גילוי מרצון ניתן לנקוט הן לגבי עבירות מס שבוצעו בארץ והן בעבירות שבוצעו בחו"ל. במסגרת ההליך, רשות המסים תדון בעבירות מס מהותיות כגון התחמקות ממס, העלמת הכנסות, ניהול ספרים כוזבים וכדומה, בהקשר זה יצויין כי, עבירות כגון אי הגשת דו"חות וניכויים לא יידונו במסגרת הליך גילוי מרצון.
להלן הקריטריונים להליך גילוי מרצון:
- פנייה כנה, כזו שלא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת (כגון בית המשפט, משטרת ישראל, הכנ"ר, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים).
- אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
- ברשות המסים לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לגורמים קשורים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
- במצב שבו פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב מידע זה כמצוי בידי רשות המסים.
- המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.
- הפונה הגיש הצהרת אמת, תיקן את שדווח והסיר את המחדל, כלומר שילם את מלוא המס הנדרש.
