יאיר ושות'
למרות שבמדינות רבות בעולם כבר מכירים בעולם הקריפטו ובהשלכותיו, כולל המערכת הבנקאית, בישראל הדברים לא מוסדרים בחקיקה בצורה חד משמעית. לכן, לאורך השנים האחרונות מגיעות מעת לעת סוגיות לבתי המשפט בנושא. אם גם אתם משקיעים במטבעות דיגיטליים, כדאי לכם להבין מעט בהיבטי המיסוי בתחום. נתייחס למיסוי קריפטו בשורות הבאות, מכמה בחינות.
מיסוי מטבעות קריפטוגרפיים – משרד רואה חשבון יאיר ושות'
ראשית יש להבין כי, מטבעות קריפטו מוגדרים כנכס ולא כמטבע.
נכון להיום, זו עמדת רשות המיסים וקיימת פסיקה של בית המשפט המחוזי שאישרה זאת, ולכן שיעור המס מרווחי מימוש מטבעות קריפטו הינו 25% (אלא אם כן הרכישה בוצעה לפני שנת 2012 ואז המיסוי שונה).
סיווג המטבע הדיגיטלי הוא חלק חשוב ביותר להבנת מיסוי קריפטו בישראל. בשנת 2018 פורסם חוזר מטעם רשות המיסים שבו הובהר כי מטבעות דיגיטליים הם נכס ולא מטבע. כלומר, השקעה במטבע דיגיטלי תהיה באותו מעמד כמו ניירות ערך או נדל"ן, ולכן כל עלייה בערך של הנכס, תחויב במס בעת המימוש.
אילו רשות המסים הייתה מסווגת קריפטו כמטבע, אזי ששינויים בערכו ועליות ערך היו מחושבים בתור הכנסות של הפרשי שער – ובמקרה זה אנשים פרטיים לא היו נדרשים לתשלום מס או לדיווח מיוחד על הפרשי שער מטבע, אך כאמור המצב שונה בהגדרה.
מתי חלה חבות מס בקריפטו?
מתי בדיוק תחויבו במס על רווחים מקריפטו? מה המועד בו מוגדר "אירוע מס" בקריפטו? משקיעים רבים נוטים לחשוב כי רק בעת המימוש של המטבע הדיגיטלי חלה חבות במס, אך מדובר בטעות. מבחינת רשות המיסים, חבות מס נוצרת גם בעת המרה בין מטבעות דיגיטליים ולא רק בעת המימוש.
במסגרת הדיווח לרשות המיסים בדוח השנתי, יש צורך לדווח על רווחים שנרשמו ממטבעות דיגיטליים. כאשר ישנן המרות רבות ללא מכירה אמיתית ("כסף פיאט") לכן ישנה חשיבות לאופןו הדיווח לרשות המיסים שעלולה להשתנות מאפס מס לחבות מס בסכומים מהותיים וזאת על ידי שיטת דיווח פשוטה של סדר המכירה, זאת אומרת האם המטבע הראשון שנרכש הוא הראשון שנמכר (שיטת FIFO) או שהמטבע האחרון שנרכש הוא הראשון שנמכר (LIFO).
חשיבות התיעוד השוטף בארנק הדיגיטלי
בהמשך ישיר למשפט הקודם, כדי לדווח לרשות המיסים על הפעילות שלכם בתחום הקריפטו באופן מיטבי ולהימנע מתשלומי מס מיותרים, יש חשיבות לתעד את כל התנועות שביצעתם. המלצה נוספת היא להיוועץ במומחי מס, בייחוד כאשר מדובר בסכומים גדולים, מכיוון שתחום זה עדיין נחשב חדש ולא מוסדר באופן ברור לחלוטין ישראל. למשל, עבור מי שמבצע עסקאות רבות, בהיקפים גדולים ויש לו מומחיות בנושא, עולה טענה על ידי רשות המיסים כי מדובר בהכנסות מעסק, משמעות הדבר הינה שמיסוי מרווחי קריפטו במצבים מאן אלו עשוי להגיע עד 50%.
התיעוד יסייע, גם לקבל הכרה כאשר תהיו מעוניינים לממש את הכסף שצברתם. למשל, בישראל ידועה פסיקה מהשנה שעברה נגד אחד הבנקים שסירב לקבל כספים שמקורם במכירת מטבעות קריפטוגרפים, בשל החשש שמא מדובר בכסף מולבן או כסף המממן פעילות טרור. בית המשפט קבע כי על הבנק להפקיד את הכספים, במה שנחשב לבשורה מעודדת עבור משקיעי קריפטו. כמובן שתיעוד שוטף של התנועות במהלך השנה, יסייע להתחקות אחר פעילות הכסף ולזכות ולהסביר שמדובר בכסף שהושג באופן חוקי.
רוצים להעביר את רווחים מקריפטו לחשבון הבנק שלכם? כך תעשו זאת בבטחה
בעיה מהותית שנוצרת עקב מימוש רווח שמקורו בנכסים דיגיטליים וביניהם מטבעות קריפטו (Cryptocurrency) היא בכך שכל מימוש רווח למעשה מייצר אירוע מס שגורר אחריו חבות מס, אך לא ניתן לשלם את אותה חבות המס היות והבנקים בישראל אינם מוכנים לקבל כסף שמקורו בנכסים דיגיטליים. האם אפשר לממש נכסים דיגיטליים בסכומים גבוהים וכיצד? מהם היתרונות והחסרונות?
הבנקים בישראל אינם מקבלים כסף שמקורו בקריפטו, אלא אם ישנו תיעוד אחר הכסף מתחילתו ועד סופו.
מימוש נכס דיגיטלי למעשה הוא פעולת מכירה של אותו נכס תמורת פיאט (Fiat) או המרה של נכס דיגיטלי אחד בנכס דיגיטלי אחר.
את המס בגין המימוש יש לדווח תוך 30 יום לרשות המיסים וכן להעביר את תשלום המס הנוצר מאותו רווח. במקרים רבים הרווח נמצא על רשת הבלוקצ'יין שדרכה כיום לא ניתן לבצע תשלומים בפיאט ולשלם דרכה למוסדות ממשלתיים. פועל יוצא כי לאותם נישומים נוצרה חבות מס ללא מתן אפשרות לשלם. מצב העשוי לגרור חובת תשלום ריביות, הצמדות, קנסות, עיקולים ואף במקרים קיצוניים לנקיטת הליכים פליליים.
מדוע הבנקים בארץ אינם מקבלים כסף שמקורו בקריפטו?
בהתאם להוראות המפקח על הבנקים ומכח החוק לאיסור הלבנת הון הבנקים בישראל מוגבלים בקבלת הכספים מאחר וישנה הוראה גורפת לפיה ניתן לקבל את כספים רק כאשר מקור הכספים ידוע וכי אותו מקור אינו עובר על התנאים שנקבעו בחוק, כלומר, הבנק חייב לוודא שמקור הכסף אינו ממקור אסור ובשל כך הבנק נדרש להתחקות אחר נתיב הכסף מתחילתו ועד סופו, כלומר מהיום בו הופקד פיאט ונרכש נכס דיגיטלי שהומר עשרות פעמים במועדים שונים ובנכסים דיגיטליים שונים עד שמומש שוב בפיאט. בשל העובדה כי כל עולם הקריפטו הינו אנונימי וקשה מאוד להתחקות אחר הנתיב אזי נוצרה מורכבות וסיכון מובנה מצד הבנקים בעצם קבלת הכספים למערכת הבנקאית ולכן הבנקים ומוסדות פיננסים נרתעים מאוד בקבלת כספים שמקורם ממטבעות דיגיטליים.
קצת על ארנק דיגיטלי
ארנק דיגיטלי הוא למעשה כתובת המורכבת מרצף של מספרים ואותיות רנדומאליים על גבי רשת הבלוצקצ'ין שפרטי המחזיק בהם אינם ידועים. אותה כתובת לעשה מאפשרת למחזיק בה לבצע עסקאות מסחר.
פתרון שעובד למימוש קריפטו לפיאט
אז מה הפתרון שבאמת עובד?
הפתרון העיקרי שעובד היום לצורך הכנסת כסף למערכת הבנקאית הוא קבלת חוות דעת מגורם מומחה, המכיר את החוקים ואת עולם הנכסים הדיגיטליים באופן שמאפשר לדבר עם הבנקים בשפה בנקאית שתניח את דעתם בדבר מקור הכספים, נתיב הכספים, ותוכיח שמדובר בכסף "נקי" שאינו עובר על חוק איסור הלבנת הון. כמובן כי אישור על תשלום מס כחוק מאת רשות המסים (במסגרת הליך גילוי מרצון) על כספים שמקורם בקריפטו עשוי לתרום רבות בקליטת כספים אלו באופן קל ונוח במערכת הבנקאית.
פתרון מימוש מטבעות דיגיטליים עם יאיר ושות' רואה חשבון
נושא המטבעות הקריפטוגרפים הינו אחד מתחומי המומחיות העיקריים שלנו, אנו בקיאים בהוראות הדין בישראל לעניין חוקיות הפעילות במטבע וירטואליים והמגבלות החלות על פעילות במטבעות אלו.
כרואי חשבון מוסמכים, אנו מכינים וחותמים על חוות דעת מקצועית הדרושה לרשויות המס, לבנקים ולמוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים על כך שהמקור הכסף נבדק ולא נמצאה חריגה כלשהי.